כאשר רוצים להפוך קשר משפחתי וחברות טובה לקשר עסקי, גם דרך רצופה בכוונות טובות עלולה לעלות על שרטון. מכאן, כדי להעלות את היחסים לפסים חיוביים נדרשת עבודה משני הצדדים. איך עושים את זה? הפרטים בפנים.
גיבורי הסיפור הם ניסים, הנשוי לגילה ואחיה מרדכי. שני הגיסים החליטו להיכנס לשותפות עיסקית יחד. למרות האמון ההדדי בין השניים וקשר עיסקי עם פוטנציאל לגידול, העסק נקלע לקשיים וגרם לקרע עמוק בין השניים. והאחות / הרעיה? היא היתה בין השניים והצליחה לגשר על הפערים בזכות גישור.
תיאור המקרה
למרדכי היה ניסיון עשיר בניהול בתי קפה וקייטרינג. כאשר נודע לו על מכרז לניהול ותפעול מזנון סטודנטים באחת המכללות הגדולות, עשה חישוב וצפה פוטנציאל כלכלי. עבור מהלך זה צריך היה מרדכי לגייס כסף, שכן לא היה לו מספיק הון עצמי לעמוד בדרישות המכרז. לשם כך פנה לחברו הטוב, גיסו ניסים, אשר באותו זמן איבד את עבודתו כשכיר, וקבל פיצויים. בשיחה בין השניים הוחלט כי זה נראה כמו הזדמנות טובה לשניהם. הם ניגשו למכרז כשותפים וזכו.
חלוקת העבודה בין השניים היתה ברורה מלכתחילה. הצד המקצועי היה הטריטוריה של מרדכי. הוא עבד מול הספקים וביצע רכישות עבור העסק כראות עיניו.
ניסים אשר עבר על הספרים הגיע בינו לבינו למסקנה כי ההוצאות נראות לו גדולות מדי. עם הזמן העמיק בבדיקותיו והגיע למסקנה כי מרדכי עושה בעסק כבשלו ומשתמש בו בצורה לא כשרה ומבלי לדווח כחוק. אישוש לחשדו קיבל ניסים כאשר עבר על חשבון קניית המתנות לחגים עבור העובדים. ברשימת המתנות מצא רכישה אשר לא היתה ברשימה – סט מגבות.
ניסים כעס ונפגע מהבגידה באמון שנתן בגיסו אותו ראה כאח. בכעסו פנה לעו"ד והגיש תביעה נגד גיסו. התיק הופנה לגישור.
בזמן הביניים העסק המשיך "לפעול", אך החל להידרדר. מה שהיה בניגוד לאינטרס של הצדדים.
גישור כפתרון
לגישור הגיעה גם גילה, שעמדה בין בעלה לאחיה. חשוב היה לה לסיים את הסכסוך בדרכי שלום. במשפחת המוצא שלה היו שבעה אחים. הסיפור היכה גלים והחלה התפלגות למחנות אשר כירסמה ביחסי המשפחה המורחבת.
בר המצווה של בנה אסף היה קרוב מאוד והיא רצתה שכל בני משפחתה ואחיה מרדכי יגיעו לחגוג איתם. רצונה התנגש באיומו של ניסים אשר הודיע כי משפחתו של מרדכי תגיע לאירוע בנם על גופתו המתה.
בגישור עלתה הפגיעה של נסים מגיסו. דובר על משבר האמון, וכמה קשה לבנות אמון, לעומת הקלות בה ניתן להרוס אותו. מרדכי דיבר כשדמעות בעיניו. הוא הודה שמעד, אך ביקש לא ל"חסל" אותו בגלל סט מגבות אחד. הוא שיתף בהתרגשות גדולה כי אחותו חשובה לו מאוד ואף הפליג אחורה בזכרונות והזכיר כי בזמן עליית המשפחה ארצה, והפרנסה לא הייתה מצויה בשפע אצל ההורים, הוא, האח הבכור, יצא לעבוד ושילם עבור לימודיה של אחותו גילה בתיכון.
גילה בקשה מבעלה "שייתן צ'אנס" למרדכי אחיה, וכי חייבים לסיים את הסכסוך שגורם הפסדים לעסק. נקבע מנגנון בקרה חיצוני על החשבונות בפיקוחו של ניסים.
נחתם הסדר גישור, שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט.
מסיבת בר המצווה של הבן אסף נחגגה במעמד המשפחה המורחבת.
